יש לי המון סיבות לכתוב היום. כשהלב מתגדש לו בהודיה או בתובנות, אז עולה בי רצון גדול לשתף. אז כשיש גם הודיה גדולה וגם תובנות, אז הרצון הוא גדול במיוחד והאצבעות זזות על המקלדת בתשוקה ובחופש.
אז ההודיות שהובילו לתובנה ענקית:
אתמול הופעתי עם קבוצת הפלייבק "אשתנור/בומרנג/לא החלטנו" (שם זמני) קבוצה מתחדשת בהרכב חדש, בפני המרצות הגאונות של מכללת אחווה. היה כל כך כיף, משמח ומרגש. עפו עלינו ממש! הופעתי פעם ראשונה אחרי שנים שלא התאמנתי, והיה פשוט מושלם! אדרנלין, צחוקים, זרימה. הודיה עצומה על ההזדמנות ועל ההצלחה.
אתמול יצא קליפ שלי, שהכנתי לחברתינו היקרה אורטל שליסל Ortal Schlussel , שיר על חרמות, שיר מרגש ונוגע בעדינותה המיוחדת. תחפשו בפרופיל שלי או שלה שווה שווה! אורטל היא יוצרת מופלאה והשראה.
אתמול מכרתי את כל הכרטיסים להרצאה שלי ביום ראשון (יש גם בשני) ואני כל כך מתרגש ומודה ושמח.
והיום קמתי ליום שכזה, שכולו הודיה ותובנה אחת אדירה- בטח עבור מאנים דיפרסיים , דו קוטביים, אנשים של פולסים של יצירה, כוחות עצומים לפרקים ולפעמים דאונים נוראיים וכיבוי של השאלטרים.
כשהייתי בתקופות מאניות לא יכלתי לסבול שאנשים אומרים לי שאני במאניה. שאני צריך לקחת מסודר את התרופות. כל כך פחדתי שזה ילך לי. היצירתיות, העוצמה, החזון, וכו' וכו'. היום, הבנתי.
הבנתי שגם עם סל תרופות משוגע שאני לוקח, ודווקא עכשיו, כשיש לי רגליים שנטועות עמוק בקרקע, ואני יודע בדיוק מה קורה לי בעובר ושב וממלא דוחות מס, יש לי ראש בעננים. לא רחוק מדי, לא קרוב מדי לשמש. דווקא עכשיו אני יכול לעוף בביטחה. עם האנרגיה שלי, עם העוצמות שלי, עם היכולת לעשות המון דברים ביחד וליהנות מהם. ולא, לא רוצה מאניה. רוצה להיות בדיוק בדיוק איפה שאני.
תודה שהייתן.ם איתי עד לפה זה משמח ומרגש אותי. אשמח לשמוע מה הדברים עוררו אצלכן.ם אוהב.
Comments